מאמרים
תינוקת במיטת ברזל – השפעת הלינה המשותפת על חוש המגע
הגר דרור מליניאק
התינוקות שגדלו בלינה המשותפת חסרו במידה רבה את חויית המגע הבסיסית. היא נשללה מהם בחדות, ומתחילת חייהם. תינוקות נאלצו לשהות במשך שעות בגפם במיטה, ללמוד להרגיע את עצמם ולדכא את צרכיהם. פעוטות וילדים נמצאו ביחד בקבוצה כמעט בכל שעות היממה, ללא הפוגה ולכן נאלצו להכחיש ולהכחיד חלקים של עצמם, ולוותר על כמעט כל אפשרות של פרטיות. עשייה ועבודה כמעט בלתי פוסקות תפסו את מקומם של מגע, רוך וקירבה שקטה. העשייה הגנה ונתנה ביטחון, וגם היתה מדורגת גבוה בסולם הערכים החברתי.
איך סמים לזה סוף
הגר דרור מליניאק (2017) מאמר שפורסם במגזין 'אדם עולם'
לשימוש בסמים קלים יש מחיר שנמצא בהכחשה בשנים האחרונות. מה קורה לגופים השונים של המעשן וכיצד עושים את הצעד הראשון לגמילה?
לכתוב כיום על גמילה מסמים קלים זה כמעט לא פופולרי, ואולי בעתיד יהיה אף פחות. הלוא הלגליזציה הולכת ומתפשטת, והלוא יש קנאביס רפואי שמקל על כל כך הרבה מכאובים. למה בכלל להיגמל? ומי אמר שלהשתמש כל יום זה להיות מכור?...
בכל דבר יש לפחות שמינית של מוות
הגר דרור מליניאק (2017) מאמר שפורסם במגזין 'אדם עולם'
להביט במבט בהיר בעולם כשהדיכאון אינו מרפה
"אני מכירה חמישה מצבי נפש," היא אומרת לי. "בראשון, אני חשה שמחה בתוכי על עצם הקיום. אני מסתכלת בענן, בעץ או בפרח ומרגישה שמתפשטת בתוכי שלווה. אני חשה הודיה ומגיבה בקלות ובהומור. בשני, אני שקטה ומאוזנת, וגם כשקורה משהו קשה, אני יוצאת ממנו במהירות. בשלישי, מעיקה עלי חוויית אפרוריות, חוסר טעם. מי שאני ומה שאני עושה נראים לי חסרי ערך וסתמיים...
המחלה כהתנסות רוחית
ד"ר מירון ברק
מקומה של הרפואה האנתרופוסופית בביוגרפיה האישית של רודולף שטיינר קשור בעיקר לארבע שנות חייו האחרונות ולשיתוף הפעולה הפורה שהיה לו עם איטה ווגמן (1876-1943) בשנים אלו, שיתוף פעולה אותו ניתן לראות כשיא מסוים של שיתופי פעולה של השניים.
לכל אורך עבודתם המשותפת עם מטופליהם ועם הצוותים הרפואיים שעבדו איתם הדגישו השניים את האתגר והצורך לראות 'מעבר' לסימפטומים ולאבחנות הקונבנציונליות של המחלות השונות את ההתרחשות הרוחית בה מתנסה המטופל בהתמודדות שלו עם המחלה...
מסע 21 השנים של יעקב (אבינו) ורחל (אימנו)
הגר דרור מליניאק (2015)
באופן ייחודי, פרק כח' בספר בראשית פורש בפנינו מסע ביוגרפי מרתק הנמשך 21 שנים.
הסיפור הוא ייחודי, בהיותו כעין אבטיפוס לתאור התפתחות לאורך שלושה שבעונים – ואני רוצה להציג השערה שהוא מהווה יסוד לתפיסה הביוגרפית האנתרופוסופית, אף שלא ידוע לי על התייחסות של רודולף שטיינר עצמו לסיפור יעקב ורחל מנקודת מבט זו. גם אמיל בוק (1) שכתב על סיפורי בראשית בכלל וסיפורי האבות בפרט בהקשר לגישתו של ר. שטיינר, לא התייחס להיבט מיוחד זה בסיפור.
השתנות הדרך הפנימית בתקופתנו מנשימת אוויר לנשימת אור
יפתח בן אהרון
כשאדם הולך בדרך פנימית, כל מה שהוא עושה נכלל בזה. העבודה שלו על עצמו, ה"תרגול", והעבודה שלו למען האחר: כאן הוא מביא את פירות עבודתו הפנימית אל העולם, וכאן מתאפשרת לו הכרה ממשית של עצמו דרך האחר. זוהי תנועה שלוקחת פנים לחוץ וחוץ לפנים, כדי לשנותם דרך הפעילות היוצרת של האני. במובן זה ניתן לומר שהדרך הפנימית בה צועד האדם, חודרת את כל מכלול חייו. אך לאופן התרגול חשיבות רבה: התודעה האנושית נמצאת בתהליך מתמיד של צמיחה והשתנות, וכך גם דרך ההתאמנות הרוחית עוברת תהליכי צמיחה והשתנות במהלך ההתפתחות ההיסטורית...